חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"א 814/06

: | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
814-06,1090-99
10.4.2006
בפני :
צבי זילברטל

- נגד -
:
יהושע זילברשלג
עו"ד דני זילברשלג
:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. משרד המשפטים - המדור לגביית אגרות

עו"ד ליאת עיני נצר
עו"ד כוכבית נצח-דולב פרקליטות מחוז י-ם
החלטה

1.         בקשה לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן - " החוק"), לתיקון פסק דין שניתן ביום 17.5.00 על ידי כב' הנשיא ו' זילר, שלימים פרש לגימלאות.

2.         המבקש הגיש כנגד המשיב 1 (להלן - " הבנק") תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה ממעשים וממחדלים של הבנק. לאחר שהסתיימה פרשת התביעה, הגיעו הצדדים, ועל פי המלצת בית המשפט, להסכמות שונות, ובכללן הסכמה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות. בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה, אשר פורטה בפרוטוקול הדיון מיום 17.5.00, "כל זאת ללא צו להוצאות".

3.         לאחר סיום ההליכים בתובענה העיקרית, נדרש המבקש על ידי המשיב 2 (להלן - " המשיב") לשלם אגרה על יסוד הוראת תקנה 6(ב)(5) לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987 (להלן - " התקנות"). לטענת המבקש, מדובר כיום בסכום של עשרות אלפי שקלים חדשים.

4.         בבקשה דנן מבקש המבקש כי פסק הדין יתוקן, מכיוון שנפלה בו "טעות בהיסח הדעת", שכן ההצעה "האמיתית והנכונה" של בית המשפט, שעמדה ביסוד הסכמות הצדדים, היתה שאיש מבעלי הדין לא ישא עוד בהוצאות כלשהן. כדי לשקף כראוי מצב זה מתבקש תיקון פסק הדין באופן שיאמר בו שהמבקש לא יחוייב עוד באגרה כלשהי (מעבר לאגרה ששולמה על ידו עם הגשת התובענה).

יצוין, כי המבקש הכתיר את בקשתו בכותרת "בקשה בהסכמה", שכן, לשיטתו, הסכמת הבנק לבקשה (כמפורט בסעיף 7 לבקשה), מאפשרת הגשת הבקשה דנן גם עתה, למעלה משש שנים לאחר מתן פסק הדין, על פי הוראת סעיף 81(ב) לחוק ("בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על תיקון בפסק דין..."). בהעדר הסכמה כאמור, המועד להגשת הבקשה הוא 21 יום מיום מתן פסק הדין, מועד שחלף זה מכבר (סעיף      81(א) לחוק).

המבקש טוען, כי לו ידע שיידרש לשלם תוספת אגרה לא היה מסכים להסדר שהוצע על ידי בית המשפט וכי תיקון פסק הדין נדרש, שכן הקביעה, לפיה התביעה נדחית ללא הוצאות לרבות תשלומי אגרה נוספים, הושמטה מהפרוטוקול ומפסק הדין באופן מקרי ובהיסח הדעת.

5.         המשיב מתנגד לבקשה. בתשובה נטען, כי הבקשה אינה אלא בקשה לפטור מאגרה וכי כבקשה לתיקון פסק הדין דינה להידחות.  עמדת המשיב היא, שהמועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין חלף וכי הסכמת הבנק לענין זה אינה מעלה ואינה מורידה, שכן בעל הדין הנוגע בדבר אינו הבנק אלא המשיב. עוד נטען בתשובה, כי לא נפלה בפסק הדין כל "טעות" כהגדרת מונח זה בסעיף 81(א) לחוק וכי אם תתקבל הבקשה, התוצאה תהא מתן פטור מתשלום אגרה במקום בו בית המשפט כלל לא הוסמך ליתן פטור כזה (שכן המבקש כלל לא ביסס את הבקשה על זכאותו לפטור מאגרה מכוח התקנות).

6.         המבקש הגיב לתשובה. בתגובה מתייחס המבקש לטענת השיהוי שהעלה המשיב ומציין כי הבקשה הוגשה על יסוד הבנה בינו לבין המשיב. בתגובה חוזר המבקש ומפרט, ביתר הרחבה, את שנטען בבקשה עצמה.

7.         דין הבקשה להידחות.  אכן, כפי שנטען על ידי המשיב, אין מדובר במצב בו נפלה בפסק הדין "טעות", כמובנה בסעיף 81(א) לחוק. גם אין בכוחה של הסכמת הבנק להפוך את הבקשה לבקשה לפי סעיף 81(א), שכן הבקשה "האמיתית" היא בקשה לפטור מתשלום אגרה ואילו הבקשה לתיקון פסק הדין אינה אלא כסות למהות האמיתית.

אין לומר כי מדובר ב"השמטה מקרית" מפסק הדין (אף אם לענין זה ניתן לראות את הסכמת הצדדים המפורטת בפרוטוקול כחלק מפסק הדין), שכן בעלי הדין עצמם (המבקש והבנק) אינם יכולים להסכים ביניהם על מתן פטור מאגרה בה יחויב המבקש, שתביעתו נדחתה, על פי הדין.

לנוכח האמור לעיל, אין יסוד לטענה לפיה ההסכמה שלא ייעשה צו להוצאות קיפלה בתוכה גם הסכמה למתן פטור מאגרה, שהרי, כאמור, בעלי הדין עצמם אינם יכולים להסכים על ענין זה, המצוי בעיקרו במישור היחסים שבין החייב באגרה לבין המדינה. יתרה מזו, גם לא ניתן לתאר את הענין כ"השמטה מקרית" מפסק הדין עצמו (במובחן מהסכמת הצדדים לה ניתן תוקף), שכן לא מופיעה בפרוטוקול כל פנייה לבית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, מה גם שהמבקש לא הצביע על הוראת דין שמכוחה זכאי הוא לפטור מאגרה במקרה דנן. כיצד ניתן לומר שמפסק הדין נשמט באקראי ענין זה, שכלל לא הועלה על ידי המבקש לפני בית המשפט עובר למתן פסק הדין.

בנוסף, המבקש מבקש עתה שפסק הדין "יתוקן" באופן שתיווסף לו הוראה שאינה עולה בקנה אחד עם דיני האגרות. במצב זה אין ספק שלא ניתן להגדיר את הבקשה כבקשה לתיקון טעות בפסק דין, ומכל מקום, דינה להידחות.

ככל שנטען על ידי המבקש כי לו ידע שיחויב בהשלמת אגרה לא היה מסכים לדחיית תביעתו, ברי כי טענה שכזו אינה בגדר עילה לתיקון טעות בפסק הדין, אלא, אם בכלל, עילה לטעון, בהליך עצמאי, לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שנתן לו תוקף מכוח פגם, כביכול, שנפל בכריתת ההסכם.

לנוכח האמור לעיל גם לא ראוי היה להכתיר את הבקשה בכותרת "בקשה בהסכמה", כותרת שהיה בה כדי להטעות כאילו גם המשיב (שצוין כמשיב בבקשה) מסכים לה.

8.         הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 2,500 ש"ח להיום.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, י"ב בניסן תשס"ו (10 באפריל 2006), בהעדר הצדדים.

צבי זילברטל, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>